לא משנה היכן אתם מאכלסים תולעים אדומות, אם בעציץ על מרפסת גן בקומת הפנטהאוז, מתחת לכיור בתוך הבית. בגינה בתוך מיכל קומפוסט יעודי, בסוף מגיע היום בו המיכל מתמלא וחייבים לרוקנו. כפי שאתם רואים הסיבות רבות ובשורה התחתונה התולעים יותר מושכות ומענינות מהתוצר שלהם - הומוס.
הומוס הוא חומר אורגני שמצוי בקרקע אשר הגיע לנקודה ממנה הוא לא ימשיך ויתפרק. חומר זה הוא שהופך למעשה את הקרקע לאדמה פורייה ממנה יכולים צמחים וגידולים חקלאיים לשאוב את המרכיבים הנחוצים לשגשוגם. ההומוס נוצר מהפרשותיהם של שוכני קרקע, חלקם בוייתו לצרכי בני האדם ובראש הרשימה נמצאות תולעים אדומות.
הומוס נמכר היום במשתלות רבות וישנן חוות לא מעטות, גם בארץ, העוסקות בייצור הומוס בצורה מסחרית.
כשאנו נרצה לתת מתנה לדודה רחוקה, עציץ עם פרח עונתי, לא נרצה שהיא תגלה בטעות שבאותו עציץ יש גם מלאי לא קטן של תולעים אדומות, אשר השתרבבו פנימה.
על מנת להמנע מתקרית מביכה זו וכדי להפריד את התולעים מן האדמה, ישנן מספר טכניקות הפרדה של הומוס מהתולעים, זאת לצד מספר שיטות שפותחו אצלינו כאן במרכז לתולעי מיחזור.
אנחנו גם לא נרצה לוותר על פועלת כה חרוצה, אשר מידי חודשיים מתרבה ובתנאים אידאליים אף משלשת את התא המשפחתי שלה, זאת לצד הגדלה נרחבת של כמות הייצור.
להלן מספר שיטות פרי ניסוי וטעייה שלי להפרדת התולעים מההומוס:
• השיטה בה נהגתי בעברי שהייתה מוצלחת במיוחד לאור שיתוף הפעולה של בתי, שהיתה בת 4 באותה התקופה היא לשים ערימה של הומוס על מצע של עיתון ואז לבקש ממנה יפה יפה להוציא תולעת – תולעת, לאחר מספר שעות כל מה שיישאר בערימה זה הומוס ללא תולעים אדומות. גילוי נאות יהיה לספר לכם שלאחרונה ביקשתי ממנה שוב, היא כיום בת 9, והיא נגעלה מאד, כלומר השיטה עובדת עד גיל מסויים בלבד.
• פיזור שאריות המזון בצד אחד של המיכל ייגרום להם לאחר מיצוי מקורות המזון בצד אחד של העציץ לעבור לצידו השני. תמיד יישארו תולעים גם בערימה שכבייכול הפכה להומוס.
• ייבוש – השארת תולעים אדומות בתוך המיכל אך השקייה של מחציתו תגרום להן לעבור מהצד היבש לצד הלח. שיטה זו מתבססת על כך שלחות הינו תנאי מחייה חיוני עבור התולעים. ניתן לחצות את העציץ עם חתיכת עץ או פלסטיק כדי למנוע מנוזלים לעבור מצד אחד לשני. רוב המיכלים המקצועיים בנויים על שיטה זו של חציית המיכל לשניים. באופן אישי חושב ששיטה זו טובה מאד. מצד אחד חשוב להשאיר את המיכל עם לחות מסויימת (לא מלא כדי שלא לפגוע בכל אותם מיקרו אורגניזמים חיוביים), אך ייבוש סביר ימנע גם מביצים שנותרו במיכל מלהתפתח.
• על אותו העיתון של קודם ניתן לשים את ערימה של הומוס בצורת פירמידה, חשיפת חשיפת הומוס המוכן לאור. התולעים באופן טבעי יברחו למרכז ולתחתית הערימה, עתה נתחיל לבצע "גילוח" של החלק העליון (בלי תולעים) ונמתין מספר דקות כדי לאפשר להם להמשיך לזחול מטה, כך עד שנפריד את רוב החומר.
• כמו גם בחיים, גם פה השילוב בין כמה גישות יחד עשוי להניב את התוצאות הטובות ביותר, חשיפה לאור, ייבוש ותזונה בצד אחד של המיכל. ולכן זו השיטה המומלצת שלי - השיטה המשלבת.
קראתם זה עתה תקציר של מספר שיטות להפרדת תולעים אדומות מ הומוס מוכן. לקריאה מורחבת יותר המשיכו לדפים נוספים באתר זה.
